<h1>יחוסי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך ר' חדקאי</h1>
<h2>דף קיז:</h2>
ר' חדקאי גר' בפ' כל כתבי הקודש מצילין מזון ג' סעודות, כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילי' מזון ג' סעודות שחרית מזון שתי סעודו' מנחה מזון סעודה אחת, ר' יוסי אומ' לעולם מציל' מזון ג' סעודות, ובגמ' ת"ר כמה סעודות חייב אדם לאכול בשבת שלש, ר' חדקא אומ' ארבע. א"ר יוח' שניהן מקרא אחד דרשו, ויאמר משה אכלוהו היום וכו'. ר' חדקא סבר הני תלתא היום (לבד) [לבר] מדאורתא ורבנן סברי בהדי דאורתא, ובריית' זו במכלתי' בפרש' המן, ומקשינ' והדתנן בשלהי מסכ' פיאה מי שיש לו י"ד סעודות לא יטול מן הקופה מני לא רבנ' ולא ר' חדקא, ומסקנא ודאי דלא ידעי' אליבא דמאן דהא מני ר' עקי' היא דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות שמעינן מיהא דעדיף כמו אחד של ד' כוסות דערב פסח מסעודה שלישית דדייקינן התם [פסחים צ"ט ע"א] אפילו מן התמחוי, פי' עני המתפרנס מן התמחוי לא יפחתו לו גבאי צדקה מד' כוסות. ואמרי' [שם קי"ב ע"א] פשיטא ומסקי' לא צריכא [אלא אפילו] לר' עקיבא דאמר עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, בערב הפסח מודה משום פרסומי ניסא. מיהו יין לקידוש בלילה וביום מודה ר' עקיבא בשבתות כל השנה שצריך (לדבר) [יין כדעת מי] שאומר שאין קידוש על הפת, ויש להקשות בענין זה מהא דמס' סוכה פ' הישן [כ"ז ע"א] דתנן התם ר' אליעזר אומר י"ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה אטו ר' אליעזר לית ליה לא דר' חדקא ולא דרבנן, והכא ליכא למימר דר' אליעזר כר' עקיבא סבירא ליה, דבשלמא התם איירי בעני שיש לו מזון י"ד סעודות ואיכא לאוקמה כר' עקיבא, הכא אטו ר' אליעזר עני אתא לאשמועינן, סעודות שחייב אדם לאכול בסוכה אשמעינן והל' סוכה אשמעינן אמאי לא חמש עשרה או שש עשרה סעוד' חייב אדם לאכול בסוכה. ונ"ל דר' אליעז' בלא ליל ראשון פליג, דבליל ראשון בדברי הכל חייב, והכי מסתבר דקת' אחת ביום וא' בלילה ולא אמ' סתם י"ד ש"מ ליל ראשון הוא דמחייב, וי"ד הסעודות כלין ביום ז' דליל ח' כבר פטור מן הסוכה, נמצא ר' אליעזר בשלש סעודות כרבנ' סביר' ליה ולא כר' חידקא, וכך סדר הסעודות חוץ מלילה הראשון, יום ראשון ולילו יום שני ולילו, ד', יום ג' ולילו, ו', יום ד' ולילו, ח', יום ה' ולילו, י', יום ששי ולילו, י"ב, הרי ליל שבת כבר סעודה אחת, יום שבת שחרית ומנחה שתי סעודות הרי י"ד, מוצאי שבת יום שמיני. מה שמניתי כך לאו דוקא שהרי ואד יעלה מן הראש ואין יום ערבה בשבת, ואין לפרש שר' אליעזר מונה ליל ראשון ומפיק סעודה שלישית הואיל ואיבעי למיכליה חוץ לסוכה אכילת עראי במיני תרגימא, ומיני תרגימא הן מיני פירות כמו שכתבתי למעלה בסדר שם חכם ביריא, שהרי ר' אליעז' מודה שאם לא אכל בלילי יום הראשון משלים בלילי י"ט האחרון דמסקינן דמשלים במיני תרגימא, ופרש"י דסעודה זו דהשלמה חוץ לסוכה היא, ואפי' הכי יש לו לילה הראשון תשלומין כמו שיש תשלומ' לקרבנות יום ראשון אף בי"ט האחרון וחוץ לסוכה היא שלא יהא עובר על בל תוסיף כן פרש"י, מכלל דבתוך החג אף מיני תרגימא שהוא אוכל לשם סעודת חובה כגון סעודה שלישית צריכה סוכה. ונ"ל דכל אכילה שהיא עראי בחול שהתירו חכמי' לאכלה חוץ לסוכה היינו דוקא בחולו של מועד משום דלא חשיבה, אבל אם אוכל אכילת בשבת שבתוך החג נ"ל דאסור לאכול חוץ לסוכה דכי היכי דהתירו לאכול עראי ושתיית עראי לעניין מעשר בחול אבל לא בשבת דקיימ' לן דשבת קובעת למעשר אפי' ארעי משום דכל אכילת שבת עונג היא וחשובי' הם הכי נמי לעניין בשבת שבתוך החג אסור לאכול עראי חוץ לסוכה דאכילת עונג קבע היא. ולעניין טבל שהכניסו לסוכת החג בחג לחייבו מן התורה פליגי ר' יהודה ורבנן במס' מעשרות בפ' המעביר תאנים [פ"ג מ"ז], ומייתי' נמי בפ"א דיומ' [י' ע"א] לפלוגתייהו לעניין חיוב מזוזה ומעשר ועירוב, ובמסקנא דבחיוב מדאורייתא פליגי, מיהו לעניין אכילת קבע נ"ל דודאי קבע היא לאכול בשבת בסוכה, וגם נ"ל דסעודת שלישית אין צריך לבצוע על שתי ככרות ואין צריך לקדש על היין קידושא רבא, אע"ג דאמ' רבא [פסחים ס"ח ע"א] הכל מודים בשבת דבעינ' לכם אע"ג דא"ר אליעז' גבי י"ט שאין לו לאדם אלא אוכל ושותה או יושב ושונה אלמ' אם רוצה לשנות כל היום פוטר עצמו מסעודת י"ט, בשבת אין יכול לפטור עצמו משום דכת' וקראת לשבת עונג כדאית' בפ' אילו דברים. וגרסי' בגיטין פ' השולח [ל"ח ע"ב] א"ר יוח' שתי משפחות היו בירושלם אחת קבעה סעודתה בערב שבת ואחת קבעה סעודה בשבת בזמן בית המדרש, וכיון שקביעות סעודה ראשונה היא זמן קבוע לכל והשלישית אם מדרש קבוע כל היום דוחה בית המדרש באותה סעודה הרי אינה כל כך עיקר כי אם הראשונה של יום ושל ליל שבת דבהני הוא דכת' זכור את יום השבת זוכריהו על היין [פסחים ק"ו ע"א] בכניסתו וביום ולא על כל סעודה וסעודה וכן נמי לעניין בוצע ככרות שלימות דהא אם רוצה לאכול מיני תרגימה בלא [ככרות] עולה לו לסעודה שלישית. ר' חדקא הוא שאמ' בפ"א במסכת תענית [י"א ע"א] נשמתו של אדם היא מעידה בו, ובמדרש שיר השירים קורא לר' חדקא הינדקה, וכן עשה רב סעדיה החכם זל"ע בתשובות חרזיו לרשעים כשהזכיר החכמים לשבח הזכיר ר' חדקא כך שם חכם קרופאי והנדקי ברחש לבי לחוקקי וכו', ושמעתי ברבנ' שמואל דוד אמי זל"ע כי זה הנדקי הוא ר' חדקא, וכך הוא במדרש שיר השירים שמתחיל ר' נתן אומ' מלאכי השרת אמרוהו, לריח שמניך טובים, היה ר' הינדקה אומר הרי אתה למד שריחן של צדיקים יפה שכך מצאתי כתוב שהכיר משה את עצמות יוסף בריח, לפיכך הכניסן במחיצתו ואל תתמה שהרי יש בני אדם שמבחינין בין עצמות (ל)אדם לבהמה ובין עצמות ישר' לעצמות גויים, וכן אתה מוצא ביצחק כשנשק ליעקב. בפ"ד מיתות [סנהדרין נ"ו ע"ב] גבי שבע מצות, ר' חדקא אומ' אף על הסירוס וטעמי' דכת' שרצו בארץ ורבו בה, והא דר' חדקא מייתי נמי בהשוכר את הפועלים הל' דחסימה [ב"מ צ' ע"ב], ורבנ' ההוא לברכה בעלמ'.
